<h1>ספר עזרת נשים — שער שלישי</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
כשהאשה מתגרשת מאישה, אינה מתגרשת אלא בכתב המגיע לידה. ונקרא גט בלשון חכמים, והוא שאמרה תורה והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכו' וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. ואינו מגרש אלא ברצונו, הואיל ואמרה תורה אם לא תמצא חן בעיניו, לפיכך אם נתגרשה בעל כרחו, אינה מתגרשת. אבל היא מתגרשת לדעתה ושלא לדעתה כמו שיתבאר. ומאמרו וכתב הרי הוא מבואר שלא תתגרש אלא בכתב, וצריך שיהא ענין הכתב שהוא מגרשה ומסירה מקנינו, מדכתוב ושלחה שיהא ענינו שהוא המשלח אותה, ולא שישלח עצמו ממנה.
<h2>דף קיד:</h2>
האשה שהוחזקה אשת איש, והלכה עם בעלה למדינת הים, ושלום בינו לבינה ושלום בעולם, ובאת ואמרה מת בעלי נאמנת, ותנשא ותתיבם, שחזקה היא שלא תקלקל עצמה, ותאסור עצמה על זה הבעל השני, ועל הראשון אם יבא, ותפסיד כתובתה מזה ומזה, ותוציא לעז על בניה שהם ממזרים, במילתא דאיתעבידא לאתגלויי שאם הוא חי סופו לבא או יודע שהוא חי ואין החי מכחיש את החי. בא אחד והעיד לה שמת בעלה מותרת להינשא על פיו שהדבר עשוי לבא לידי גלוי, ואפילו עבד ואפילו שפחה או אשה אחרת, או עד מפי עד מפי שפחה מפי קרובים, נאמנים לומר מת פלוני ותנשא או תתיבם אשתו על פיהם.
כבר בארנו שעד אחד נאמן לעדות אשה להעיד עליה שמת בעלה להתירה להנשא על פיו, ומאשר יקרו מעשים בכל יום על זה לכן ראיתי לכתוב הנה. נסח היתר בית דין על פי עד אחד לאשה שהלך בעלה למדינת הים ומת.
אנחנא בי דינא דחתימי לתתא במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא ר' פלוני ברבי פלוני ואמר לנא כי רבי פלוני ברבי פלוני דממקום פלוני מת וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ושאלנו את פיו אם היה מכירו ואם היה יודע אם היה לו אשה ובנים ואיך מת ואמר אלינו אני הייתי מכירו מנעוריו הוא ואביו ואמו והייתי יודע שמרת פלנית בת רבי פלוני ברבי פלוני דממקום פלוני המכונה כך וכך היתה אשתו והניחה במקום פלוני והלך לו בארץ מרחק ולאחר זמן הלכתי בעיר טולטולאה ושאלתי עליו ואמרו לי שנשא אשה לשם והלכתי לביתו ומצאתיו חולה נוטה למות והכרתי אותו והוא הכיר אותי וקראני בשמי וראיתי אשתו שנשא לשם ואמרו לי שהיא מעוברת והלכתי לדרכי ואחר חדש ימים חזרתי לשם ושאלתי עליו ואמרו לי קרובי אשתו ואנשים אחרים שאותו פלוני ברבי פלוני הלך לעולמו והראו לי קברו ונשתטחתי עליו ובכיתי אותו שם והלכתי לשוט בארץ ולאחר שלשה חדשים חזרתי לשם ושמעתי מפי אנשים כשרים שאשתו ילדה בת ובנסעי משם הבת היתה בת שלשה חדשים או יותר ומאשר בא לפנינו רבי פלוני בר רבי פלוני אח מרת פלונית הנזכרת ואמר אלינו אתם שמעתם רבותי דברי זה העד רבי פלני ברבי פלני, ועתה אצילי התירו אחותי להנשא וכתבו וחתמו אליה בכל לשון של זכות שהיא מותרת לכל אדם ואנחנו שמענו לדבריו כי הם דברי אמת והתרנוה להנשא לכל מי שתרצה. ומה שהיה בפנינו פה מקום פלוני ביום פלוני לחדש פלוני שנת פלונית לבריאת עולם כתבנו וחתמנו ונתננו ביד ר' פלוני הנזכר אח מרת פלונית הנזכרת להיות בידה לעדה לראיה ולזכות לעת וזמן אם יצטרך אליה, ומכאן יבין המבין לעשות הנסח כפי מה שיקרה המעשה. אבל כתבתי כפי מה שקרה בזמננו וכאשר בא מעשה לפנינו.
<h2>דף קטו.</h2>
עד אחד מעיד ראיתיו מת במלחמה, או במפולת, או טבע בים הגדול ומת, וכיוצא בזה מדברים שרובן למיתה, אם אמר קברתיו נאמן ותנשא על פיו. ואם לא אמר קברתיו לא תנשא ואם נשאת לא תצא. עד אחד מעיד לאשה שטבע בעלה במים שאין להם סוף ולא עלה ואבד זכרו לא תנשא על פי עדות זו ואם נשאת לא תצא. ואפילו גוי שהסיח לפי תומו ואמר טבע פלוני יהודי בים ונשאת על פיו לא תצא. וכתב הר"ם ז"ל [גירושין פי"ג ה"כ] שחכם שהורה להוציא אותה לכתחלה מנדין אותו.
<h2>דף קטו:</h2>
בא אחד ואמר דעו נאמנה כי אמרו לי בית דין או אנשים ששמם כך, כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת ראובן בן יעקב, ובא השליח ואמר לנו כך, והשליח ההוא אינו מכירו ואינו יודע מי הוא, הואיל ואנו היינו יודעים פלוני הידוע בזה השם, הרי אשתו מותרת, ואין אומרים שמא ראובן בן יעקב אחר הוא זה שמת.
<h2>דף קיז.</h2>
וכל הנשים נאמנות להעיד עליה, חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה שחזקת אלו שונאות זו את זו, גוי המסיח לפי תומו נאמן, ומשיאין האשה על פיו. אבל אם נתכון להעיד אינו נאמן.
<h2>דף קכ.</h2>
נמצא הרוג או מת, אם פדחתו וחוטמו ופרצופו קיים ונכר שהוא פלוני מעידין עליו. ואם נטל אחד מאלו אעפ"י שיש סמנים בגופו ובכליו אפילו שומא אין מעידין עליו אולי אחר הוא. ואם אחר שלשה ימים למיתתו מצאוהו אין מעידין עליו שכבר נשתנה פרצופו.
<h2>דף קכ:</h2>
ראוהו צלוב והעוף אוכל אותו אין מעידין עליו שמת. אבל אם עוף אוכל ממקום שנשמה יוצאה כשינטל כגון מוחו או לבו או בני מעיו מעידין עליו שמת.
<h2>דף קכא.</h2>
טבע בים והשליכתו ליבשה אחר כמה ימים, אם פניו וחוטמו נכרין, מעידין עליו שאינו משתנה במים אם לא אחר זמן רב. שהה ביבשה אחר שהושלך מן הים זמן מועט ונתפח, אין מעידין עליו שהרי נשתנה. המסתכלין בצורתו להכירו ולהעיד עליו, בודקין ורואין אותו אפילו בלילה לאור הנר או לאור הלבנה.
כיצד ראוהו שנפל לים או טבע בים הגדול, אין מעידין עליו שמת. שמא יצא חי ממקום אחר. נפל למקוה מים כגון בור או שיח או מערה שיוכל אדם לראות כל סביביו, ושהה כדי שתצא נפשו ולא עלה, מעידין עליו שמת ומשיאין את אשתו. הושלך בים ופרשו מצודה אחריו לתוך הים, והעלו אבר ממנו שאי אפשר להנטל אותו אבר ממנו ויוכל לחיות, הרי הוא מעיד עליו שמת ותנשא אשתו. ראוהו נפל לבור חיות רעות אין מעידין עליו שמת שאיפשר שלא יאכלוהו. נפל לכבשן האש או שחטו בו שני סמנין או רובן שאי איפשר שיחיה הרי אלו מעידין עליו.
ועתה אודיעך עוד נסח היתר בית דין עשו חכמי ההר על האשה שמת בעלה ונספה. אנחנא בי דינא דחתימי לתתא במותב תלתא כחדא הוינא כששמענו גויה אחת מסיחה לפי תומה כי האיך המכונה רבי פלוני בר רבי פלוני (העומד היום במקום) [ממקום] פלוני כפתוהו אנשי חצר מקום פלוני ונתנוהו תוך שק אחד וקשרו השק בחבל ונתנו ראש החבל בידם והשליכו האיש פלוני הנזכר עם השק במים שיש להם סוף ועמד האיש פלוני הנזכר עם השק תוך המים עד שמת שם ואחרי כן העלוהו מן המים מת והוציאוהו מן השק וקברוהו והיתה הגויה מסיחה לפי תומה כי היא היתה שם מתחלה ועד סוף וראתהו חי כשהפילוהו במים וראתהו מת כשהוציאוהו מן השק וקברוהו אחר כן באת לפנינו פלונית בת ר' פלוני אשת האיש הנספה הנזכר ואמרה אלינו אתם רבותי שמעתם דברי הגויה הזאת המסיחה לפי תמה התירוני להנשא ליבמי אם יש לי יבם ואם אין לי יבם לכל מי שארצה ואנחנו חתומי מטה ששמענו דברי הגויה המסיחה לפי תמה קבלנו דברי האשה הזאת פלונית הנזכרת כמשפט וכהלכה והתרנוה להנשא ליבמה ואם אין לה יבם לכל מי שתרצה על פי דברי האשה המסיחה לפי תמה כפי ההלכה רווחת בישראל ומה שהיה בפנינו פה מקום פלוני ביום פלוני בחדש פלוני שנת פלונית לפרט האלף הששי ליצירה כתבנו וחתמנו ונתננו ביד מרת פלנית הנזכרת להיות בידה לעדה לראיה ולזכות, פלוני ברבי פלוני, פלוני ברבי פלוני, פלוני ברבי פלוני.
והמזהיר יזהיר מזה לתקן הנסח כפי מה שיקרה הן על פי ישראל שיעיד על הדבר או על פי הגוי המסיח לפי תמו.
<h2>דף קכב.</h2>
ישראל וגוי שיצא מעמנו להלוך למקום אחר, ושב הגוי והסיח לפי תומו, ואמר חמשה או עשרה אנשים שהיו הולכים למקום פלוני והיו נושאים כך וכך מתו כלם וקברנום משיאין נשותיהן.
<h2>דף קכב:</h2>
כיצד הוא מסיח לפי תומו, היה הגוי אומר אוי לפלוני יהודי שמת, כמה היה נאה, כמה חסדים עשה אלי. או שמסיח ואומר כשהייתי בא בדרך עם פלוני ופלוני נפל יהודי פלוני שהיה מהלך עמנו ומת, ותמהנו מאד עליו איך מת פתאום, וכדומה לדברים הללו שמראין שאין כונתו להעיד, הרי זה נאמן, הפסולים לעדות מן התורה יש לו בזה דין הגוי והפסול מדבריהם נאמן לעדות אפי' מתכוין להעיד. גוי שהתחיל להסיח לפי תומו, אעפ"י ששואלין אותו אחר כן, כיצד היה וכיצד קרה המקרה ההוא, הרי זה נאמן ונשאת על פי דבורו. אעפ"י שאמרנו שהעד שיאמר שמעתי מאשה, ששמעה מעבד שמת פלוני שהוא נאמן לעדות אשה ותנשא על פיו. אם אמר העד או האשה או העבד מת פלוני ואני ראיתיו שמת, חוקרין אותו איך ראית ואיך אתה יודע שמת, אם העיד בדבר ברור נאמן. אבל אם העיד בדבר שרובן למיתה, אין משיאין אותה על פיו. שאין זה עדות שלמה אלא אם כן ראהו בודאי במה שאין ספק בו.
